סימון מזון בעידן רפורמת המזון: המדריך המלא ליצרן לעמידה בתקנה 1169/2011
אורטל שלום - ייעוץ וניהול פרוייקטים באיכות ורגולציה של מזון
יצרני מזון יקרים,
סימון המזון על גבי האריזה הוא כרטיס הביקור של המוצר שלכם והממשק העיקרי ביניכם לבין הצרכן. מעבר להיותו דרישה חוקית, סימון מדויק ושקוף בונה אמון, מסייע לצרכנים לקבל החלטות מושכלות ומגן על בריאותם. רפורמת המזון בישראל, שאימצה את תקנה (EU) מס' 1169/2011 של האיחוד האירופי בנושא מסירת מידע על מזון לצרכנים, הביאה עמה שינויים והבהרות משמעותיות בתחום סימון המזון, המחייבים אתכם, היצרנים, להכיר ולהתאים את תהליכי העבודה והסימון שלכם.
מדריך זה נועד לספק לכם סקירה של הדרישות המרכזיות בתקנה החדשה, בדגש על סימון אלרגנים, הצהרה תזונתית (וטווחי הסבילות שלה) וציון כמותי של רכיבים (QUID), ולהסביר כיצד תוכלו להיערך נכון ולעמוד באתגרים הרגולטוריים.
מדוע סימון מזון מדויק הוא קריטי?
- בריאות הצרכן: סימון ברור של אלרגנים הוא חיוני להגנה על צרכנים הסובלים מאלרגיות ואי-סבילות למזון.
- בחירה מושכלת: מידע תזונתי אמין וציון כמותי של רכיבי מפתח מאפשרים לצרכנים לבחור מוצרים המתאימים לצרכים ולהעדפות התזונתיות שלהם.
- מניעת הטעיה: התקנות נועדו להבטיח שהמידע על התווית לא יהיה מטעה לגבי הרכב המוצר, איכותו או ערכיו התזונתיים.
- עמידה בחוק: אי-עמידה בדרישות הסימון עלולה להוביל לסנקציות, קנסות ואף להורדת מוצרים מהמדפים.
עיקרי השינויים והדגשים בתקנה 1169/2011
התקנה האירופית שאומצה מסדירה היבטים רבים של סימון המזון. נתמקד כאן בשלושה נושאים מרכזיים שעבורם פורסמו מדריכי הבהרה ייעודיים מטעם משרד הבריאות (המבוססים על המדריכים האירופיים):
1. סימון אלרגנים וחומרים הגורמים לאי-סבילות:
○ חובת סימון: יש חובה לסמן נוכחות מכוונת של 14 קבוצות אלרגנים (וחומרים הגורמים לאי-סבילות) המפורטות בנספח 2 לתקנה (כגון דגנים המכילים גלוטן, סרטנאים, ביצים, דגים, בוטנים, סויה, חלב, אגוזים מסוגים שונים, סלרי, חרדל, שומשום, סולפיטים, תורמוס ורכיכות).
○ אופן הסימון: האלרגן חייב להיות מודגש ברשימת הרכיבים באופן שמבדיל אותו בבירור משאר הרכיבים (למשל, באמצעות גופן מובלט, קו תחתון או צבע רקע שונה). יש להתייחס בשמו המדויק של האלרגן כפי שמופיע בנספח 2 (למשל, "קמח חיטה" ולא רק "קמח"; "לציטין (סויה)" ולא רק "לציטין"). אם רכיב מורכב מכיל אלרגן, יש להדגיש את האלרגן בתוך פירוט הרכיב המורכב.
○ פטורים: אין צורך בסימון נוסף אם שם המזון עצמו מתייחס בבירור לאלרגן (למשל, קופסת "חלב"), אך אם מופיעה רשימת רכיבים (גם אם וולונטרית), האלרגן יודגש גם בה.
○ סימון "עלול להכיל": סימון זה ("עלול להכיל אלרגן X") אינו חלק מהדרישות לסימון נוכחות מכוונת. הוא משמש להתרעה על סיכון לזיהום צולב בלתי מכוון באלרגנים, ונדרש רק לאחר ביצוע הערכת סיכונים (HACCP) ויישום כל האמצעים הסבירים למניעת זיהום צולב, אך עדיין לא ניתן לשלול את נוכחות האלרגן. שימוש מושכל בסימון זה חיוני לאמינותו.
(!) יש לשים לב:
-> יצרן מזון שטרם החל ביישום מערכת בטיחות מזון עצמית אינו פטור מהתייחסות ובחינה מושכלת לגבי סימון "עלול להכיל" על מוצריו.
-> על יבואני מזון להסתמך על המידע אליו התייחס היצרן במפרט או בתווית ולסמן
בהתאם.
○ פול: בישראל קיימת דרישת סימון ייחודית לפול (שאינו מופיע בנספח 2), המוסדרת בנפרד.
○ מזון בתפזורת: חובת סימון אלרגנים תחול גם על מזון שאינו ארוז מראש (בתפזורת), אך יישום דרישה זו נדחה בישראל ל-1.1.2032.
2. הצהרה תזונתית וטווחי סבילות (Tolerances):
○ סימון חובה: התקנה מחייבת סימון תזונתי בפורמט קבוע, הכולל ערך קלורי, שומן, חומצות שומן רוויות, פחמימות, סוכרים, חלבון ומלח.
○ ערכים ממוצעים: הערכים המוצהרים צריכים לשקף ערכים ממוצעים, המבוססים על אנליזות, חישוב מנתוני רכיבים או נתונים מקובלים, ומביאים בחשבון שונות טבעית, עונתית ושינויים בייצור ואחסון.
○ טווחי סבילות: מכיוון שלא ניתן להבטיח דיוק מוחלט, נקבעו "טווחי סבילות" – פערים מותרים בין הערך המוצהר לערך הנמדד בבדיקות פיקוח. טווחים אלו מפורטים בטבלאות ייעודיות במדריך משרד הבריאות (טבלה 1 למזון כללי, טבלה 2 לתוספי תזונה) ומשתנים בין רכיבי התזונה השונים. הטווחים כוללים כבר את אי-הוודאות של המדידה האנליטית.
○ מטרת הסבילות: לאפשר גמישות עקב שונות טבעית ובתהליך, אך לא לאפשר הטעיית צרכנים. אין לקבוע בכוונה ערך מוצהר בקצה הטווח כדי להציג מצג שווא (למשל, לסמן ערך נמוך במיוחד של שומן כאשר הערך הממוצע בפועל גבוה יותר, או לסמן ערך גבוה של ויטמין כאשר הממוצע נמוך יותר).
○ עיגול ערכים: כללי עיגול ספציפיים חלים על הערכים המוצהרים (למשל, עיגול ל-0.1 גרם הקרוב ביותר עבור שומן מתחת ל-10 גרם). טווחי הסבילות מיושמים על הגבולות המעוגלים.
○ מסרים תזונתיים/בריאותיים: כאשר מסמנים מסר (כמו "דל שומן", "מקור לסיבים") או מוסיפים ויטמינים/מינרלים, חלים כללי סבילות מחמירים יותר בצד אחד של הטווח (הצד שקובע את הזכאות למסר), כדי להבטיח שהמוצר אכן עומד בתנאי המסר.
3. ציון כמותי של רכיבים (QUID - Quantitative Ingredient Declaration):
מתי נדרש? יש לציין את כמותו (באחוזים %) של רכיב (או קטגוריית רכיבים) כאשר הוא:
■ מופיע בשם המזון ("פיצה עם זיתים)
■ קטגורית הרכיבים מופיעה בשם המזון ("מאפה גבינות")
■ הרכיבים הם מרכיבים מרוכבים ("ביסקוויטים במילוי קרם")
■ מקושר לשם המזון ("שניצל" – יש לציין אחוז עוף)
■ מודגש בסימון בדרך אחרת (מילים, תמונות – "מוכן עם חמאה")
■ חיוני לאפיון המזון ולהבחנתו ממוצרים דומים ("מרציפן" – יש לציין אחוז שקדים)
○ אופן החישוב: הכמות מבוטאת כאחוז ממשקל הרכיב בעת הוספתו למתכון (ingoing recipe), ביחס למשקל הכולל של כל הרכיבים באותו שלב.
○ כללים מיוחדים: קיימים כללי חישוב שונים למזונות שמאבדים לחות באפייה/ייבוש (האחוז מחושב ביחס למוצר הסופי, ואם התוצאה מעל 100%, מציינים משקל רכיב ל-100 גרם מוצר סופי), לרכיבים נדיפים, ולרכיבים מרוכזים/מיובשים ששוחזרו.
○ פטורים: QUID אינו נדרש, בין היתר, עבור: רכיבים שמשקלם הנקי המסונן מצוין, רכיבים בכמות קטנה המשמשים רק לטעם/ריח (תבלינים), ויטמינים ומינרלים מוספים המוצהרים בסימון התזונתי, תערובות פירות/ירקות/תבלינים "ביחסים משתנים" ומקרים בהם הרכיב מוזכר בשם אך כמותו זניחה ואינה משפיעה על בחירת הצרכן (למשל, "מקלות מלח") .
○ מיקום הסימון: ציון ה-QUID יופיע בשם המזון, מיד לידו, או ברשימת הרכיבים בסוגריים אחרי שם הרכיב הרלוונטי.
האתגרים העומדים בפני היצרנים:
הטמעת דרישות הסימון החדשות כרוכה באתגרים לא מבוטלים:
● מורכבות: הבנת הניואנסים של כללי הסימון (מתי נדרש QUID ואיך לחשבו, כיצד להדגיש אלרגנים נכון, מהם טווחי הסבילות המדויקים).
● איסוף נתונים: צורך במידע מדויק על הרכב חומרי הגלם, מתכונים מדויקים, נתונים אנליטיים מעודכנים, והבנת השפעת התהליך על הערכים הסופיים.
● משאבים: עלויות הכרוכות בבדיקות מעבדה, עיצוב מחדש של תוויות, והכשרת צוותים.
● בקרת איכות: הבטחת עקביות בייצור לשמירה על הערכים המוצהרים במסגרת טווחי הסבילות.
כיצד נוכל לסייע לכם?
אנו מבינים את האתגרים ומציעים לכם את המומחיות והניסיון שלנו בתחום הרגולציה של סימון מזון. חברתנו מספקת שירותי ייעוץ מקיפים ליצרני מזון, הכוללים:
● סקירה ואישור תוויות: בדיקה מקיפה של סימון המוצרים שלכם והתאמתם המלאה לדרישות תקנה 1169/2011.
● פיתוח הצהרות תזונתיות: חישוב ערכים תזונתיים, קביעת ערכים ממוצעים והבטחת עמידה בטווחי הסבילות.
● ייעוץ בנושא אלרגנים: סיוע בניהול אלרגנים במפעל, ביצוע הערכות סיכון לזיהום צולב וקביעת הצורך בסימון "עלול להכיל".
● חישוב ויישום QUID: זיהוי הרכיבים הדורשים ציון כמותי וביצוע החישובים בהתאם לכללים.
● ליווי וייצוג מול הרשויות: סיוע בהתנהלות מול משרד הבריאות בנושאי סימון.
● עדכונים שוטפים: שמירה על עדכניותם לגבי שינויים והבהרות ברגולציה.
אל תתמודדו לבד עם מורכבות סימון המזון.
פנו עוד היום לקבלת ייעוץ מקצועי וליווי צמוד, שיבטיחו שהמוצרים שלכם עומדים בכל דרישות החוק, מספקים מידע אמין לצרכנים ומחזקים את המוניטין שלכם בשוק.
כתב ויתור: מאמר זה מספק מידע כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי או רגולטורי מקצועי. הנוסח המחייב של התקנות הוא הנוסח הרשמי כפי שאומץ בחוק.