מעבר לצ'קליסט: הדינמיקה בין בודק לנבדק

אורטל שלום - ייעוץ וניהול פרוייקטים באיכות ורגולציה של מזון

אחד מהיבטי המבדק שפחות מדברים עליו – אך לעיתים משפיע יותר מכל על הצלחתו – הוא הדינמיקה הבין-אישית בין הבודק לנבדק. מניסיוני כבודקת בארגונים ומפעלים וגם כנבדקת, גיליתי שוב ושוב שמבדק אפקטיבי הוא לא רק שאלה של ידע מקצועי, ומומחיות של הבודק או הנבדק. הוא גם – ואולי בעיקר – מפגש אנושי בו הדינמיקה משחקת תפקיד קריטי לתוצאת המבדק.

מה קורה כשבודקים את מי שנמצא תחת זכוכית מגדלת?

הנבדק, בין אם הוא מנהל איכות, עובד קו ייצור או מהנדס פיתוח, חווה את המבדק לעיתים כמתח, ולעיתים כאיום. התחושה שמישהו "בודק אותך", מחפש טעויות או עלול "לתפוס אותך על חם" יוצרת חומה טבעית של הגנה – שתתבטא לעיתים בחשדנות, הסתרה או אפילו עימות.

כבודקת, הבחירה בגישה אמפתית, לא שיפוטית ושיתופית – עושה את כל ההבדל.

מניסיוני, הנה כמה עקרונות שאני מיישמת בשטח, והייתי ממליצה לכל בודק או מבקר איכות לאמץ:

7 עקרונות לדינמיקה יעילה בין בודק לנבדק:

1.  להקשיב באמת – לא רק לשמוע

בתחילת כל שיחה עם נבדק, אני משאירה מקום לסיפור. לא ממהרת לשאול, אלא מזמינה לשתף. ההקשבה הפעילה – הנהונים, שאלות הבהרה, שיקוף דברי הנבדק – לא רק בונה אמון, אלא גם מגלה רבדים שלא נמצאים בשום טופס.

2.  לא "להפעיל סמכות" – אלא להחזיק מרחב

הבודק הוא לא "שוטר" אלא שותף. ככל שהנבדק ירגיש שאני כאן לעזור לו להבין ולשפר, ולא להכשיל אותו – כך הוא ייפתח. גם בקווי ייצור לחוצים-כשיש גישה כזו, יותר קל להגיע לשיתוף פעולה אמיתי.

3.  אותנטיות וכנות

אני לא מנסה להיות "הבודקת הקשוחה" או "המרצה". אני פשוט אני. כשאני מודה שאני לא מכירה חומר מסוים, או מתייעצת עם הקולגה, זה רק מחזק את הקשר. אמינות נבנית גם מהצגת גבולות הידע, לא רק מהצגתו.

4.  לא שופטים – מבינים

תקלה? טעות אנוש? אני מקשיבה קודם לסיפור שמאחורי החריגה. פעמים רבות, גיליתי שלא מדובר בעניין מקרי – אלא בהיעדר משאבים, חוסר הבנה או תהליך שלא הוגדר היטב. ההבדל בין שיפוט להבנה – הוא ההבדל בין דוח מבדק שמייצר שינוי לדוח שמייצר התנגדות.

5.  רגישות תרבותית

אנשים מגיעים מרקעים שונים – תרבותיים, לשוניים וחברתיים – שלכל אחד מהם סגנון תקשורת ייחודי. ככל שנדע להיות רגישים להבדלים האלה ולהתאים את עצמנו לסגנון ולאופי של האדם שמולנו, נוכל לבנות תקשורת פתוחה ואפקטיבית יותר, ולהעמיק את שיתוף הפעולה במהלך המבדק.

6.  תקשורת לא מילולית – כלי עוצמתי

שפת הגוף והאופן שבו אנו מתקשרים – חיוך, קשר עין, טון דיבור רגוע – משפיעים לא פחות מהתוכן המקצועי עצמו. גם מחוות פשוטות כמו הנהון או רגע של הקשבה שקטה מעבירים מסר של נוכחות וביטחון. לעיתים, דווקא הרגעים האלה מאפשרים לנבדק להרגיש בנוח ולשתף בצורה כנה ופתוחה יותר.

7. הנבדק הוא שותף

אני משתפת את הנבדק במסקנות תוך כדי ואף שואלת לדעתו. שואפת להעצים אותו מתוך הממצאים – לא רק "להצביע על פגמים". כך גם ההמלצות יוטמעו בפועל, ולא רק יישארו בדוח.

השאלון מדויק, אבל מה עם הדינמיקה?

איכות המידע שאנחנו מקבלים תלויה לא רק בכלי המבדק, אלא גם באמון שהנבדק רוחש לנו. אם אין אמון – נקבל תשובות חלקיות, הצגות שווא או אפילו הסתרה מודעת. אם יש אמון – נקבל נתונים מלאים, רלוונטיים, ונוכל לתת ערך אמיתי לארגון.

לסיכום:

המבדק הוא לא רק תהליך טכני. הוא מפגש אנושי. וכשאנחנו מביאים לתוך המפגש הזה חמלה, כבוד ושותפות – אנחנו לא רק מבצעים מבדק איכות, אלא תורמים לתרבות איכות.

ומי יודע? אולי כך נהפוך את המבדק הבא – להזדמנות לצמיחה.

אם את/ה עוסק/ת בניהול איכות או מתכונן/ת למבדק – אשמח לסייע בתכנון, הכנה וליווי בגישה שמאזנת בין מקצועיות לאנושיות.

📩 צרו קשר לייעוץ >>